#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לז. 1 גיורת, שבויה (אפ' ראוה שנבעלה), שפחה, אנוסה ומפותה האם צריכות להמתין ג' חודשים להכרת העובר ומדוע?<p dir=""rtl"">(מה דין יוצאה בשן ועין?)</p>"	"לר' יוסי אין צריכות להמתין, שאשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר, ור' יהודה אמר שצריכות להמתין חישינן שמא לא התהפכה יפה יפה.<p dir=""rtl"">(יוצא בשן ועין, ברש&quot;י משמע דנמי נחלקו, אבל תוס' כתבו שצריכה למהתין, שאין סיבה שתתהפך.)</p>"	כתובות לז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז. 2 מנין שאין מענישים בשני עונשים (מיתה מלקות וממון) ולמה נצרכו שני מקורות?	"כתיב &quot;ולא יהיה אסון ענוש יענש&quot; אבל יהיה אסון אינו משלם ממון. עוד כתיב &quot;כדי רשעתו&quot; משום רשעה אחת אתה מחייבו ולא משום שתי רשעיות.<p dir=""rtl"">לחכמים חד במיתה וממון וחד במלקות וממון, וצריכא, דממיתה אין ללמוד למלקות דבמיתה איכא איבוד נשמה, לאידך ממלקות אין ללמוד למיתה דחמיר איסורא.</p><p dir=""rtl"">לר&quot;מ דאמר לוקה ומשלם, חדא במיתה וממון וחדא במיתה ומלקות, וצריכא, דאין ללמוד מיתה ומלקות ממיתה ומממון דחד בגופיה וחד בממונא לא עבדינן, לאידך מיתה וממון ממיתה ומלקות לא ילפינן דדלמא תרתי בגופיה הוא דלא עבדינן, אבל מיתה וממון עבדינן.</p>"	כתובות לז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 1 מדוע נצרכו מקראות אלו גבי רוצח: ולא תקחו כופר לנפש רוצח, לא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו, ולארץ לא יכופר ... כי אם בדם שופכו, ואתה תבער הדם הנקי מקרבך?	"ולא תקחו כופר לנפש רוצח - לרוצח במזיד ולפטרו ממיתה, לא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו - רוצח בשוגג ולפטרו מגלות.&nbsp;&nbsp;וצריכא ממזיד אין ללמוד לשוגג שהוא חמור יותר, ומשוגג אין ללמוד למזיד שהרי אין בו מיתה.<p dir=""rtl"">ולארץ לא יכופר ... כי אם בדם שופכו - שאם נערפה העגלה ואח&quot;כ נמצא ההורג שהורגים אותו.</p><p dir=""rtl"">ואתה תבער הדם הנקי מקרבך - הוקשו שופכי דמים לעגלה ערופה מה שם מהצואר אף כל שופכי דמים מהצואר, אבל לא הוקשו שיהיה בקופיץ וממול עורף דכתיב &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot; ברור לו מיתה יפה.</p>"	כתובות לז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 2 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה, למה לי (יוצא להרג האם נערך)?	"לת&quot;ק ליוצא להרג ואמר אחד ערכו עלי לא אמר כלום, אבל קודם שנגמר דינו נערך דכתיב &quot;מן האדם&quot; ולא כל האדם.<p dir=""rtl"">ר' חנניא בן עקביא סובר שנערך מפני שדמיו קצובים, דורש כר&quot;י בנו של ריב&quot;ב ללמד שמומתים בידי אדם אינם יכולים ליתן כופר {אף שבמיתה בידי שמים יכולים} דכתיב &quot;חרם וכו'&quot; ומ&quot;כל&quot; מרבים אפ' חייבי מיתות קלות שנתנה שגגתן לכפרה. אף שכבר למדנו &quot;לא תקחו כופר לנפש רוצח&quot; {למסקנא דרב אשי} חד קרא נצרך (לא לענין להתכפר אלא) שאינו מת ומשלם וקמ&quot;ל אף במקום קנס, דלא תימא הואיל וחידוש שחדשה תורה בקנס ישלם במקום מיתה קמ&quot;ל, ורבה שה&quot;נ סובר שמשלם ודאי סבר כת&quot;ק ולא כר' חנינא בן עקביא.</p>"	כתובות לז:		
